#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השלשה תנאים להתיר בורר?	"1) אוכל מתוך פסולת [ולא קיי""ל כתוס' {וטור} דס""ל דזהו דוקא באוכל מרובה (ביה""ל ד""ה הבורר)]<br>2) ביד [וע""י כלי שדרך לברור בו חייב, ובכלי שאין דרך לברור בו פטור אבל אסור]<br>3) מיד"	סימן שיט סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור זורה?	"הוא בורר ע""י הרוח, ואע""פ שהוא גרמא בעלמא מ""מ חייב עליו מפני דדרך מלאכתה כך (ערוה""ש סעי' א')"	סימן שיט סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין בורר, מרקד, וזורה?	"בורר ביד, מרקד בכלי, וזורה ברוח. ואין נפק""מ אלא לגבי התראה (ערוה""ש סעי' ד')"	סימן שיט סעיף הקדמה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה כלים חייב בבורר?	"אם בורר בנפה וכברה [נפה נקביה דקין, כברה נקביה רחבים (מאירי שבת ע""ח ע""א)] שזהו דרך ברירתו חייב [ואין נפק""מ אם האוכל נשאר במקומו או להיפך או דעתו לאכול שניהם לאלתר, ודלא כספיקו דפמ""ג (ביה""ל ד""ה ובורר)], ואם בורר בקנון [כעין צנור שרחב מצד אחד וקצר מצד שני] וקערה פטור דאין דרך ברירה בהם והוי כבורר כלאחר יד (מ""ב ס""ק ב') [ואסור אפי' בחצי גרוגרת אטו נפה וכברה בחצי גרוגרת דקיי""ל חצי שיעור אסור מן התורה (פמ""ג מש""ז ס""ק א', ביה""ל ד""ה בקנון)]"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לברור בידו ואח""כ ליתנו בנפה וכברה?"	"כן, כל האיסור הוא דוקא אם המעשה ברירה נעשה ע""י הנפה וכברה, והא דתניא בחיקו בקנון ובתמחוי צ""ל דחיקו ר""ל בורר בידו ונתנו בחיקו אבל קנון ותמחוי עשה המעשה ברירה בהם (ב""י עמ' תכ""ב)"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בתיון שיש בו מסננת המעכבת את העלים 2) מלחיה שיש בו אורז?	"1) החזו""א (או""ח סי' נ""ג) מסתפק בתמצית העכורה בעלים [אבל פשוט שהמים מלמעלה שאינה מעורבת מותר וכמ""ש לקמן בסעי' י""ד], ורשז""א (שש""כ פ""ג הע' ק""מ) מקיל דהוי דרך אכילה {ונראה דזהו כמו סברת המהר""י אבולעפיא אבל אנן חוששין להמהריט""ץ} 2) שמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א בשם הגר""א קוטלר זצ""ל ""בעסיר ניט"", וריש""א (איל משולש פ""ז הע' ק""י) מקיל דהנקבים אינם מיוחדים לברר האורז אלא להוציא המלח במידה הראויה {וצ""ב דהרי אסור לברר בקנון ותמחוי אע""פ שאינם מיוחדין לבורר}, ורשז""א (שש""כ שם) מקיל לטעמיה משום דהוי דרך אכילה"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכד שיש בו רשת לעכב הקרח?	"ה""נ יש להחמיר שלא לסמוך על הקולה דהוא דרך אכילה, אמנם אם הקרח חתיכות גדולות אינו תערובת כלל ומותר (כללים בהלכות שבת פ""ב סי' ג' סעי' ב' הע' 73)"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב מיד?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ו') דיש בזה ג' שיטות:<br>1) המרדכי ס""ל דצריך מיד ממש [וכ""כ הביה""ל (ד""ה וכל) בשם התוספת ירושלים בשם הירושלמי, אלא שהביא מגר""א שהקשה על שיטה זו דלשון הבבלי ""לבו ביום"" משמע דא""צ מיד ממש]<br>2) הר""ח ומגיד משנה ס""ל דהוא שיעור שמיסב על השלחן באותה סעודה [דהיינו כדי להכין לאותה סעודה או להכין באמצע הסעודה, וכן משמע ממג""א לקמן (סי' שכ""א ס""ק ט""ו)]<br>3) רבינו ירוחם (ע""פ ביאורו של הב""י) ס""ל דאם הוא אחר הסעודה יכול לברור לצורך סעודה אחרת אבל באמצע הסעודה צריך לברור רק לאותה סעודה"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד קיי""ל?"	"הרמ""א פסק כהר""ח ומגיד משנה דלצורך אותה סעודה מקרי מיד, וביאר האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד בורר אות י""ג) דהכל תלוי כפי המצב {אמנם, המ""ב (ס""ק י""א) כתב דאין למחות ביד המקילין כהרמ""א, ומשמע דיש מקום להחמיר שיהיה לאלתר ממש, ויש לפרש משום שחושש להמרדכי והירושלמי דס""ל דצריך לאלתר ממש, ועוד יש שיטת הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') דכתב דכשבורר לאותה סעודה הוי רק בדיעבד דחיישינן שמא יברור מסעודה לסעודה, ודוקא אם בורר לאלתר ממש הוי מותר לכתחילה}"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש מקום להקל בזמן ""מיד"" בשני מיני אוכלים?"	"הב""י כתב בדעת הרמב""ם דדוקא באוכל מפסולת צריך להיות מיד [או כמרדכי או כר""ח] אבל בב' מיני אוכל אינו חייב עד שהוא משחרית לבין הערבים, וביאר המג""א (ס""ק ו') דהיינו מסעודה לסעודה [וכמ""ש רבינו ירוחם], וביאר הערוה""ש (סעי' ט""ו) דכיון ששניהם מיני אוכלים אם רק יתחשב לאוכלה לאחר זמן אמרינן שמא ימלך ויאכלו מיד ועל כן לא נחשב כפסולת עד שיחשוב לאוכלה לסעודה אחרת, אכן למעשה הכריע הביה""ל (ד""ה שבירר) דיש ליזהר בזה דנוגע לאיסור דאורייתא, אמנם כתב האגלי טל (בורר סעי' י""ז ס""ק כ""ט) דבבורר דרבנן [כגון עלים מעופשים] יש להקל עד סעודה אחרת"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אין צריך להשתמש בהחפץ מיד אבל אינו יכול לבררו אח""כ?"	"{צריך לדון בכל ציור בפנ""ע, אבל כפשוטו ההולך לנסיעה אין זה נחשב לאלתר אע""פ שאין לו אפשרות אח""כ משא""כ אם בורר paper clips צבועים כדי לסמן דבר בספרו כדי שיזכור לאחר שבת מותר דהשימוש הוא לאלתר, ואם משאיל חפץ לחבירו אע""פ שמקיים מצות חסד מיד מ""מ אין זה מקרי השתמשות מהחפץ מיד, ואם הוא צריך לברור ספל לנטילת ידים מערב לצורך הבקר כפשוטו אין זה לאלתר [ודוחק לומר דזהו נחשב כסמוך לסעודתו], וכן להוציא דבר ממקרר להפשיר אין זה שימוש החפץ לאלתר [ויש מתירין אם ישתמש בה מיד כשנפשר], וכן לסדר סכו""ם על השלחן לצורך מחר יש מתירין אם כוונתו כדי ליפות את השלחן בכלים נאים (כללים בהלכות שבת פ""א סי' א' סעי' ג'), וצ""ע למעשה}"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברר לאותה סעודה וגם לסעודה אחרת?	"אם עושה עוד מעשה ברירה לצורך סעודה אחרת יש בו חיוב חטאת, אבל אם נשאר מברירתו עד לאחר הסעודה אין בכך כלום (מ""ב ס""ק ה')"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בירר לאלתר ואח""כ נמלך שלא לאוכלה?"	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') דאינו חיוב חטאת אבל לא אריך למיעבד הכין, והקשה עליו השעה""צ (ס""ק ה') מהלכות צד (לעיל סי' שט""ז סעי' ו') דאמרינן דמותר לישב אצל חבירו אע""פ שלאחר שחבירו עומד נמצא שהוא צד דהרי בשעת מעשה לא עשה כלום"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברור לצורך אחרים?	"כתבו תוס' (שבת ע""ד ע""א) דמותר לצרוך אחרים (רמ""א), ואפי' אם הוא אינו אוכל עמהם (מ""ב ס""ק ו'), ואפי' לצורך בהמות ועופות (פמ""ג, ביה""ל ד""ה כדי)"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא פסולת לו אבל הוא אוכל כלפי אחרים?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') דאם אחרים אוהבים את החמוצים מותר לברור החמוצים ממתוקים {ויש מדמים זה לביה""ל לעיל (סי' ש""ב סעי' א' ד""ה והוא) דמסתפק אם מותר לנער בגד לאחר שהוא מקפיד אבל בעל הבגד אינו מקפיד והביה""ל מסיים שם ""וצ""ע"", ונראה דאדרבה יש להביא ראיה מפמ""ג זה לפשוט ספיקותו [ואין לחלק דהתם כלפי אחרים נעשה מין אחד דמ""מ יש ראיה דאזלינן בתר האוכל ולא בתר העושה מלאכה], וכן מבואר בירושלמי (פ""ז ה""ב) כשבורר לאורחים מקרי לאלתר}, וכ""כ רשז""א (שש""כ פ""ג הע' י""ג) דמותר לברור לצורך אחרים אע""פ שעיקר מטרתו להסירו, וע""ע בשלחן שלמה (ס""ק כ""ו) לגבי איסטניס בעבור מי שאינו איסטניס."	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש עלין מעופשין מעורב עם עלין טובים?	"אם אינם ראוים ע""י הדחק יש בו איסור דאורייתא אבל אם הם ראוים ע""י הדחק אינו אסור אלא מדרבנן (תוס' שבת קל""ד ע""א) ולעולם צריך לברור הטובים מן המעופשין (רמ""א, מג""א ס""ק ג' וס""ק ה', מ""ב ס""ק ז'), אבל אם המעופשין מבחוץ יכול להסירם כמו קליפה (ביה""ל ד""ה מן) [והקשה המג""א (ס""ק ה', ע""פ המחה""ש) ממחבץ ומשמר דחייב אע""פ שראוי לאכילה ע""י הדחק, ותי' דהתם בדברים לחים והם נבללים זה בזה והוי ברירה גמורה {וצ""ב דאדרבה מצינו בדבר לח שאינו בורר אם ראוי לשתותו ע""י הדחק, ויש לומר דהתם הפסולת נעשה חלק של המשקה ובטל משא""כ במחבץ הוא בורר האוכל מתוך המשקה ואין המשקה נעשה חלק של האוכל}]"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירר באיסור בדיעבד?	"הפמ""ג (א""א ס""ק א') מצדד דאם בירר פסולת מאוכל אסור בהנאה עד מוצש""ק אבל אם בירר ב' מיני אוכלים מותר ליהנות דהרי היה אפשר לאוכלם ביחד, אולם הכריע הביה""ל (ד""ה הבורר) להקל בכל אופן דהרי הוא דומה להוצאה דלא נעשה מעשה בגוף הדבר, ואע""פ שהחיי""א מסיק דיש להחמיר בכל איסורי תורה כמו בישול מ""מ יש לצרף שיטת הגר""א דיש להקל בשוגג"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי בירר בעבור ישראל?	"אם היה אפשר לו לברור אוכל מתוך הפסולת סמוך להסעודה מותר בהנאה דהרי היה אפשר לעשותו בהיתר (שש""כ פ""ג הע' י""ד), משא""כ כשנעשה ע""י ישראל לא אכפת לן במה שהיה אפשר בהיתר (מנח""ש ח""א סי' ה' אות ג') {ומ""מ מותר בשוגג בצירוף סברת החיי""א}"	סימן שיט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לברור לאלתר?	"לאלתר הוא דרך אכילה, אבל לאחר זמן הוא דרך ברירה (מ""ב ס""ק י')"	סימן שיט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי להכין הבצלים לסעודת שלישית?	"כתב השלטי הגיבורים דנכון להכין זה מערב שבת דקשה ליזהר בעניני הברירה, אבל אין למחות ביד המקילין לסמוך על הרמ""א להכין סמוך להסעודה (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן שיט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לפניו ב' מיני אוכלים?	"כתב הרא""ש דאותו שרוצה לאכול עתה חשוב כאוכל והשני חשוב כפסולת (טור, מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק י""ב) [ואע""פ שהמאמר מרדכי הביא בשם הר""ר דוד עראמה דלפי הרמב""ם מותר לברור אוכל אחד לאחר זמן כדי לאכול מין השני לאלתר דס""ל דבשני מיני אוכלים הוי תיקון אוכלים ומותר לאלתר אבל אין נפק""מ איזה מהם בורר מחבירו, מ""מ פסק הביה""ל (ד""ה ומניח) דאין לזוז מפסק הרא""ש דנוגע לאיסור דאורייתא]"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שייך ברירה בחתיכות גדולות הניכרות?	"התרוה""ד מצדד מסברא להקל אבל מסיק להחמיר משום ספק חיוב חטאת, וכ""כ הרמ""א, וביאר המ""ב (ס""ק י""ד) כיון שאין מסודרות כל מין בפנ""ע אלא מעורבין יחד [אמנם כתב הביה""ל (ד""ה לאכול) דבציור דהוא רק איסור דרבנן כגון שהוא מסלק העליונות כדי להגיע לתחתון דהוי מלאכה שאצל""ג יש להקל בחתיכות גדולות], אכן הערוה""ש (סעי' ט') משמע דבדבר הניכר הרבה לעין הרואה לא שייך בזה ברירה אלא נטילה בעלמא, ודוקא במיני פירות שייך בורר מחמת קטנותם וריבויין, ועוד כתב הערוה""ש (סעי' י""ז) דבדברים גדולים וניכרים לא מקרי ברירה בד' וה' חתיכות, ומסיים דאין שייך ברירה אלא בעיון דק לברור זה מזה אבל בנטילה בעלמא לא שייך ברירה {למעשה, הכל תלוי בדעת בני אדם, והוא דבר קשה מאד להגדיר (איל משולש פ""ד הע' מ""ב, כללים בהלכות שבת פ""א סי' ב' סעי' א' הע' 6)} "	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גדולים וקטנים נחשבים כשני מינים?	"כתב התרוה""ד דאין ברירה במין אחד, ומכאן יליף הרמ""א דהיינו דגדולים וקטנים נחשבים כמין אחד, אכן הט""ז (ס""ק ב' וס""ק י""ב) ס""ל דאפי' במין אחד שייך איסור בורר (וכן החמיר החיי""א כלל ט""ז סעי' ה'), אבל למעשה הרבה אחרונים חולקים עליו וס""ל כהרמ""א (מ""ב ס""ק ט""ו) {אמנם מסתבר דבקערות ושאר כלים דיש חילוק בעצם בין גדול וקטן שייך בהם ברירה, וכן מדויק בערוה""ש (סעי' ח')}"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו כוונת הט""ז ""שיקח סתם מן הבא בידו להניח לסעודה אחרת""?"	"אין הכוונה שיקח סתם ואח""כ יסתכל בו ויברור אם רוצה ליטלו או להניחו אלא הוא נוטל איזה דברים בלי הסתכלות כלל לצורך מחר וזה מותר אפי' אם נמצא שעלה בידו כולם מין אחד (חוט שני סי' כ""ה ס""ק ג'), ומ""מ כתב שש""כ (פ""ג סעי' ח') דיכול ליקח מה שבא בידו לנגבו ואח""כ מניחו במקומו הראוי [והחוט שני (שם) וריש""א (איל משולש פי""א הע' כ') חולק אפי' בזה וס""ל דאסור הואיל ודעתו מתחילה למיינם] {ונראה להביא ראיה להשש""כ דכתב הביה""ל (סעי' ד', סד""ה מתוך וד""ה חייב) דיש עצה למצוץ כל עצם ועצם, ולכאורה אין זה אלא הערמה ואפ""ה מתירין כ""ש אם באמת כוונתו לנגבו ועכשיו הוא בידו בהיתר בודאי יהא מותר, ואולי יש לדחות דהתם רק בא ליישב מנהג העולם אבל אינו היתר ממש, אכן החזו""א (סי' נ""ד ס""ק ד') חולק על הביה""ל וס""ל דאין עצה למצוץ העצמות כיון שעיקר כוונתו הוא לעשות בורר ולפי""ז יש לדון בנד""ד דגם הוא רוצה באמת לנגבם}"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש מין א' של גדולים ומין ב' של קטנים, והוא צריך גדולים למחר ואין נפק""מ איזה מין, האם מותר לו לברור הגדולים דעי""ז ממילא הוא בורר כל מין א'?"	"{מסתבר שמותר דהוי דומה להט""ז דלא כוון לבורר ואח""כ עלה בידו רק מין אחד אבל צ""ע למעשה}"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתפוחים חמוצים ומתוקים?	"הפמ""ג (מש""ז ב') מסתפק אם הם מין אחד, ואם הוא שונא החמוצים מקרי פסולת [ואם נאכל ע""י הדחק אסור מדרבנן] (מ""ב ס""ק ט""ו), ופשוט לערוה""ש (סעי' י""ז) דהוי מין אחד כשהם ראוים לאכילה [ומשמע מערוה""ש (שם) דאפי' חטה מלאה ורגילה הוי מין אחד], והכללים בהלכות שבת (פ""א סי' ג' סעי' ג' הע' 41) הגדיר אם נחשב שינוי בטעם או לא דתלוי אם הם נמכרים כמין אחד או כשני מינים מיוחדים."	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד ציורים של שני מינים?	"בשר צלי ומבושל, בשר של מיני עופות מחולקין (מ""ב ס""ק ט""ו), ואפי' חזה ורגל של עוף נחשב ב' מינים (עבודת התפילה לשבת בשם האג""מ) [וע""ע במ""ב דרשו דהביא חולקים לגבי ב' חלקים של עוף], והגדיר הפמ""ג (א""א ס""ק ה' וס""ק י""ט) דאם הם חלוקים בטעם או בשם נחשב כב' מינים, ועוד מציע דאם מברך עליו שהחיינו (כדמבואר בסי' רכ""ה) אז נחשב כב' מינים"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-winkies?	"נראה דאין חילוק בטעמם ולפיכך נחשב כמין אחד (כללים בהלכות שבת פ""א סי' ג' פתיחה), וכן מותר animal crackers שאין בהם חילוק (כללים בהלכות שבת פ""ב סי' ב' סעי' א' הע' 3)"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במין אחד אבל יש בעלים שונים?	"האור שמח (שבת פכ""ג הל' ט""ז) ושש""כ (פ""ג סעי' כ""ז) מחמירים דהוי ב' מינים, אבל הכללים בהלכות שבת (פ""א סי' ג' סעי' ד' הע' 60) מצדד דתלוי במח' הפוסקים אם יש איסור רביעא עליה אם נחשב כב' מינים "	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בורר שני מינים שרוצה לאכול שניהם לאחר זמן?	"הפמ""ג מסתפק בדבר דאפשר דהוי כשניהם פסולת [וזהו ע""פ הבנת הרא""ש דבשני מינים המין שאינו רוצה נחשב כפסולת], אבל פשוט להביה""ל (ד""ה היו) לפי המהלך של הרמב""ם [דס""ל דהוי תיקון אוכלים וצריך להיות לאלתר (ע""פ הג""ר שאול כ""ץ שליט""א)] אסור דהרי ההיתר ליטול אוכל מפסולת הוי דזהו דרך אכילה אבל אם אינו אוכל שניהם זהו בורר (וכ""כ הערוה""ש סעי' ט') [והפמ""ג רצה להביא ראיה מהא דמותר לסנן החלמון מחלבון דאינו רוצה לאוכלם, דחה הביה""ל דהתם אינו אוכלם אפי' לאחר זמן משא""כ כשבורר שני מיני אוכלים לאחר זמן אסור] {ומשמע דמותר לברור פסולת מפסולת [כגון מסנן בכיור] דאינו אוכלם לאחר זמן [ועי' באג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד בורר אות ד') דמתיר ליתן שארית האוכל בתוך הכיור ואח""כ לשפוך עליו מים]}"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתחילת הסעודה אם יש לו תערובות תפוחים וגזרים, ורוצה לברור התפוחים לסוף הסעודה ולאכול הגזרים בתחילת הסעודה?	"{נראה פשוט דאסור דהא דאמרינן דכל הסעודה נחשב לאלתר היינו רק לגבי לאלתר אבל לגבי שם אוכל ופסולת עדיין מקרי בורר פסולת מאוכל אם בורר התפוחים מהגזרים, וכן הביאו במ""ב דרשו בשם הגר""מ פיינשטיין זצ""ל}"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כשבורר פסולת מאוכל למה לא נחשב כמלאכה שאצל""ג?"	"יש מח' ראשונים מהו מלאכה שאצל""ג, רש""י (שבת צ""ג ע""ב) ס""ל דהוא כל מלאכה שאינה צריכה אלא לסלקה מעליו [משום מלאכת מחשבת], ותוס' (צ""ד ע""א) ס""ל דהוא כל מלאכה שאינה דומה למלאכת המשכן, ובשלמא לפי תוס' בורר הוי דומיא למלאכת המשכן (וכ""כ הערוה""ש סעי' י""ט) אבל הקשה הישועות יעקב לפי רש""י למה בורר נחשב כצריכה לגופה [והנה הרז""ה כתב דאה""נ חייב על בורר וזורה אע""פ שאינה צריכה לגופה דזהו צורת המלאכה, והקשה עליו הישועות יעקב א""כ נילף מיניה דחייב אפי' על מלאכה שאצל""ג], ותי' הישועות יעקב שהוא מתקן האוכל דלא היה ראוי לאכילה כשהיה מעורב פסולת בתוכו, וזהו דוקא בפסולת גמור אבל בשני מיני אוכלים הוי מלאכה שאצל""ג, והשיג עליו הביה""ל (ד""ה לאכול) א""כ למה כתב הרא""ש בשני מיני אוכלים דהמין שאינו רוצה לאכול עכשיו מקרי פסולת, הרי הרא""ש ס""ל דמלאכה שאצל""ג פטור, אלא פי' הביה""ל דאפי' בשני מיני אוכלים מקרי מלאכה שצריכה לגופה שהוא מתקן כל מין בפנ""ע"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מין אחד מונח ע""ג מין אחר והוא רוצה לסלק העליונות?"	"הביה""ל (ד""ה לאכול) כתב דאין זה תיקון אוכל, ועוד מסתבר לומר דאין זה תערובות כלל, ואפי' את""ל דהוי תערובות מ""מ מסתבר לומר דהוי כמו מתעסק בעלמא על ברירת העליונות דומיא דצידת נחש ויהא מותר לפי הרמב""ם, אבל כיון שהרבה ראשונים ס""ל דהוי באמת מלאכה שאצל""ג ודוקא בנחש הקילו משום צערא וזה לא שייך בנד""ד, יש להקל כאן בצירוף ספיקא דתרוה""ד בחתיכות גדולות וכאן הוא רק איסור דרבנן דהוי מלאכה שאצל""ג ולהכי אין להחמיר, וכן פסק המ""ב (ס""ק ט""ו) דמותר לסלק העליונות {ואע""פ דלפי תוס' ורז""ה לא שייך ההיתר דמלאכה שאצל""ג מ""מ יש להקל ע""פ הסברא דאינו נחשב כתערובות כלל, וא""כ יש להקל אפי' אם העליונים פסולת, וכ""כ ספר איל משולש (פ""ד סעי' ל')} [ויש מחמירים דצריך לידע מקום החפץ שהוא רוצה (עי' במ""ב דרשו)]"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפזר את התערובת כדי לסדר אותם?	"האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד בורר אות י""א) מקיל [והרבה מקילים אע""פ שיש מחמירים] "	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשני דברים המדובקים?	"אע""פ שכל אחד ואחד ניכר בפנ""ע מ""מ נחשב תערובות במקום דיבוקם, כך מבואר מהיתר דקליפה (ס""ס שכ""א), ומש""ה יש בו איסור בורר לברור שומן המדובק לבשר, ויש לעיין אם יש איסור בורר להסיר הקצף (foam) ממשקה (כללים בהלכות שבת פ""א סי' ב' סעי' ב' הע' 22)"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפלסטיק שדבוק למאכל?	"השש""כ (פ""ג סעי' ל""ט והע' ק""ד) מחמיר בסוכריה שדבוק לעטיפה דנתשב תערובות וצריך להיות לאלתר, אבל כתב כללים בהלכות שבת (פ""ב סי' א' סעי' ד' הע' 33) דיתכן דזהו דוקא בסוכריה דהוי שמירה לסוכריה משא""כ בשקית שדבוק למאכל לכו""ע אינו תערובות עם המאכל"	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעור שעל בשר עוף?	"האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד בורר אות ח') ס""ל דהוי מין אחד עם העוף ומותר אפי' לאחר זמן, ועי' בכללים בהלכות שבת (פ""ב סי' ב' סעי' ג' הע' 35) דדן בזה {וכפשוטו הוי כמו ב' מינים דיש מקפידין בו}."	סימן שיט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתערובות שיש בו 1) רוב פסולת 2) רוב אוכל?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-a312df36557a92dc9206509ba9043e9f35604861.jpg"">"	סימן שיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בורר ביד אחת?	"אפ""ה חייב דהוי דרך ברירה, דדוקא לנפח מהני ביד אחת (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן שיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשעת האכילה?	"הבאה""ט (ס""ק ב') הביא ממהר""י אבולעפיא דמותר לברור פסולת מאוכל מיד סמוך לאכילתו דזהו דרך אכילה ולא דרך ברירה ולפיכך התיר להסיר צרעה מהכוס, אכן המהריט""ץ חולק עליו וס""ל דאסור אפי' סמוך לאכילתו [אלא שמתיר להסיר הצרעה דאין ברירה בלח], והביה""ל (ד""ה הבורר) מצא מח' ראשונים בזה, הרמב""ן (שבת ע""ד) ס""ל דמותר כמהר""י אבולעפיא, והרא""ש בתשובות אוסר כמהריט""ץ דכתב סברא חדשה להתיר לסנן מים שיש בו תולעים לתוך פיו ולא התיר מפני שהוא סמוך לאכילתו {דאין לומר דשאני התם דהוא ברירה ע""י כלי דהרי הסברא להתיר הוא דזהו דרך אכילתו וא""כ מאי שנא פסולת מאוכל מברירה בכלי}, ולמעשה כתב הברכי יוסף דמסתימת הפוסקים משמע דאינם מחלקים ואסור בכל אופן, וכן נקט החזו""א [דס""ל דאין כוונת הרמב""ן להתיר סמוך לאכילה ממש אלא להוציא הפסולת לאחר שהכניסו לפיו]"	סימן שיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברור עצמות 1) רכיכי הראוין לאכילה 2) קשין שיש עליהם בשר 3) קשין שאין עליהם בשר?	"1) כתב הביה""ל (ד""ה מתוך) דאין עליהם שם פסולת כלל דהם ראוים לאכילה {ודוקא בעצמות שיש עליהם בשר כתב הביה""ל (ד""ה חייב) דהוי ב' מינים דומיא דבשר צלי ומבושל משא""כ עצמות שהם עצמם ראוים לאכילה דינם כבשר ממש, וצ""ב קצת} 2) הביה""ל (שם) מחפש ללמד זכות על האנשים המקילין לברור עצמות אלו וכתב דיש לצרף שיטת תוס' ודעימייהו דס""ל דמותר לברור פסולת מאוכל לאלתר עם שיטת מהר""י אבולעפיא דסמוך לאכילה ממש מותר וגם יש עליהם דין קליפה שמתחילת ברייתן היו מחוברים לבשר וכדמבואר ביש""ש ורמ""א (לקמן סי' שכ""א) דמותר לברור הקליפה סמוך לאכילה [והיש""ש מקיל אפי' לאחר זמן דס""ל דהוי מין אחד, והמג""א מדחה זה] [ואין לומר דהיינו דוקא קליפה שהיא שומר הפרי דהרי הטור מדמה קליפות לעצמות], אכן השיג עליו החזו""א דהרי קליפה אינו אלא כשא""א בענין אחר משא""כ הכא הרי אפשר להוציא הבשר מהעצמות 3) אין כאן ההיתר דקליפה ולפיכך כתב הביה""ל דאין להקל אלא יטול הבשר מתוך העצמות, ואם קשה לו יכול למצוץ בפיו מעט כל עצם קודם שמשליכו לחוץ דשוב אין שם פסולת עליו [והחזו""א חולק דעיקר כוונתו לבורר]"	סימן שיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשסוחט בוסר לתוך הקערה למה אינו מותר כמו קליפה?	"כן הקשה הביה""ל (ד""ה מתוך) דמבואר לקמן (סי' ש""כ סעי' ה') דלפי ר""ת אסור לסחוט בוסר לתוך הקערה ולפי המג""א (מובא במ""ב שם ס""ק כ') היינו אפי' לאלתר דדרך ברירתו כך כיון שא""א בענין אחר, והרי בתחילת ברייתו היה אחד א""כ להוי כקליפה ויהא מותר לאלתר, ותי' הביה""ל דבעיקר קיי""ל כדעה ראשונה שם דמותר, ואפי' לר""ת אינו אסור משום בורר אלא משום דש"	סימן שיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר כשמכין המאכל של רגלי בהמה בשבת בשחרית?	"כתב הביה""ל (ד""ה חייב) דצריך ליזהר מפני כמה דברים:<br>1) שלא לקלוף השום ובצלים לאחר זמן, וגם לא יחתכם דק דק [ואפי' לאלתר יש אוסרים] (וע""ע ערוה""ש סעי' כ""ב)<br>2) שלא ליתן השום ובצלים ופירורי פת לכלי שני אם הוא יד סולדת בו<br>3) כשבורר העצמות יש למצוץ כל עצם קצת [ואין לומר דהעצם הוא מין אחד עם הבשר דהרי אפי' בשר צלי ומבושל מקרי ב' מינים]"	סימן שיט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור לברור תורמוסין (lupin bean)?	"איתא בגמ' דאסור מפני שהוא בורר פסולת מתוך האוכל, ויש בזה כמה פירושים בראשונים:<br>1) רש""י (פי' א') כתב דמדינא הוי אוכל מפסולת אלא שמחמירים מדרבנן להחשיבו כאילו הוא בורר הפסולת מהאוכל מפני שהוא מסריח<br>2) רש""י (פי' ב', ע""פ הפרישה) דאחר בישול אחת בורר התורמוסים שצריכים עוד בישול כדי לבשלם עוד הפעם מאלו הגרועות דסגי בפעם אחת, ומקרי פסולת מאוכל כיון שצריכים עוד בישול חשיבי פסולת כלפי הגרועות שסגי בפעם אחת<br>3) רש""י בשם רבינו לוי פי' דבשעת נטילה בין אצבעותיו הם נמאסים ולהכי מקרי פסולת מתוך אוכל<br>4) הרמב""ם פי' שהפסולת של התורמוסים ממתקת את התורמוסים, וכיון שהפסולת אינו מר כמו התורמוסים מקרי פסולת מתוך אוכל (וכן פסק השו""ע)"	סימן שיט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מקרי אוכל מתוך הפסולת מפני שזהו הדבר שהוא רוצה?	"כן הקשה ראמ""ה, ודוחק לומר דמיירי כשרוצה לאכול מה שנשאר ולא מה שהוא נוטל (עי' מ""ב עו""ה הע' קל""ד) [והשלחן שלמה הביא המהר""ל דס""ל דאם יש לו ב' כוונות ג""כ אסור {אבל אינו משמע כן מביה""ל דמייעץ למצוץ את העצמות כשבוררם מתוך הבשר}], ונראה לפרש ע""פ החוט שני דאמרינן בטל דעתו אצל כל אדם {ופשוט דגם אסור לברור הפסולת מהאוכל דלא אמרינן דהפסולת הוי אוכל בעצם, וכן מבואר מערוה""ש (סעי' י""ח) דכתב דצריך לברור התורמוסין מבעוד יום}"	סימן שיט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתורמוסים בזמנינו?	"כתב הטור דא""צ שליקא שבעה פעמים ולפיכך מותר לברור האוכל מתוך הפסולת"	סימן שיט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור למלול מלילות?	"מבואר ברמב""ם (פכ""א הי""ד) דאפי' בלא שינוי הוי רק נראה כדש, אבל הר""ח ס""ל דהוא איסור דאורייתא, ורש""י כתב דהוא איסור דרבנן אבל יתכן דזהו רק מפני שהוא מולל בשינוי (מ""ב ס""ק כ', שעה""צ ס""ק י""א, מ""ב עו""ה הע' קמ""ו)"	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למלול מלילות בשבת?	"הקשה הר""ן סתירה בגמ', בגמ' ביצה (י""ב ע""ב) איתא אין מוללין מלילות בשבת, ובגמ' שבת (קכ""ח ע""א) איתא מולל בראשי אצבעותיו והוסיף רש""י רק דבר מועט, והב""י הביא לזה כמה מהלכים:<br>1) הר""ן בשם הרז""ה תי' דהגמ' בשבת מיירי בחבילי פיאה איזוב וקורנית, משא""כ הגמ' בביצה מיירי בחבילי תבואה וקטניות שאסורים למלול<br>2) הר""ן הביא אחרים שתירצו דאינו מותר למלול אלא לרכך בשינוי אבל לא למלול לגמרי<br>3) הרי""ף רא""ש ורמב""ם כתבו דמותר למלול לגמרי בראשי אצבעותיו {ודוחק לומר דס""ל דהוא מח' הסוגיות אלא י""ל דס""ל דגם זה מקרי שינוי}"	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"השו""ע פסק כהרי""ף רא""ש ורמב""ם דמותר למלול בשבת בראשי אצבעותיו מעט דהוי מפרק כלאחר יד, אבל הרמ""א הביא הר""ן שאוסר, וביאר המג""א (ס""ק ח') דדוקא לרכך מותר ע""י שינוי אבל לא לפרק בשינוי (מ""ב ס""ק כ""ב - כ""ג)"	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוציא הקטניות מן השרביטין?	"כתב המג""א (ס""ק ח') דאם השרביטין יבשים אסור משום דש [ובזה לא מהני לאלתר (מ""ב ס""ק כ""א, שעה""צ ס""ק ט""ו)] אבל אם הם לחים וראוים לאכילה הוי כמפריד אוכל מאוכל ואינו דש, ובזה רצה ליישב מנהג העולם שנוהגין להקל בזה [וזהו החילוק בין ארבע""ס לבאבע""ס (ערוה""ש סעי' כ""ה)], והביה""ל (ד""ה בשינוי) הביא הא""ר בשם מהר""ש שרצה ליישב דאין איסור לפרק אלא כשהוא תוך הקליפה אבל קטניות הדבוקים לשרביט ליכא איסור [ובזה מיישב אפי' כשהם יבשים], אבל הביה""ל דחה זה מגמ' מפורשת (ביצה י""ב ע""א) שמבואר דאסור לפרק קטניות משרביטיהם"	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מבעוד יום 1) נתקו הקטניות 2) נתפרקו הדגן מהשבלים?	"1) מהט""ז (ס""ק ד') משמע דמותר לאלתר, אבל השיג עליו הביה""ל (ד""ה בשינוי) דמסתימת הגמ' משמע דאסור אפי' אם נתקו מבעוד יום 2) כתב המג""א (ס""ק ח') דמותר לקלפו [ואפי' הרבה], והוסיף המ""ב (ס""ק כ""ב) דהיינו דוקא לאלתר משום איסור בורר, והקשה רע""א דלהוי כתישה ויהא אסור משום מפרק, ותי' הביה""ל (ד""ה ס""ס שכ""א) דכתישה בכלי והכא מיירי ביד [ומסיים דלא אאמין שיצא זה מפי הגאון רע""א רק מאיזה תלמיד טועה, אבל בהגהות מכון ירושלים (אות כ""א) הביאו שחתם ""עקיבא"" על דיבור זה] "	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרכך תפוח?	"כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ח') דאפשר דמותר אפי' בלא שינוי (מ""ב ס""ק כ""ב) {וצ""ל דזהו ריכוך בעלמא ואינו דומה למיעוך דבננה וכדומה}"	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפרוק האגוזים מתוך קליפתן הירוקה?	"כתב הרמ""א דהוי כמו שבלים וטוב להחמיר כדעת המחמירים ולא יעשנה אפי' מעט בשינוי כיון שיש אפשרות לאכלן בלא פירוק [והאגלי טל (דש ס""ק ב' אות ו') ביאר דיכול לשבור הקליפה ירוקה עם הקליפה קשה שבתוכה וזה מותר מפני קליפה {אבל קצת דוחק לשון הרמ""א, אלא נראה לפרש דיכול לאכול הקליפה ירוקה}], ורע""א משמע דאסור מדינא"	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקליפה קשה שסביב האגוזים?	"בזה ודאי מותר לשבור הקליפה הקשה וכמ""ש לקמן (ס""ס שכ""א) וגם הקליפה הדקה מותר, ומפמ""ג (א""א ס""ק ג') משמע דצריך ליזהר לברור האוכל מתוך הפסולת, אבל היש""ש מקיל אפי' לברור הפסולת מתוך האוכל [והוא מקיל דס""ל דהוא מין אחד, אבל אנן קיי""ל דהוי ב' מינים ואפ""ה מותר משום קליפה כשהוא לאלתר] (מ""ב ס""ק כ""ד) {ומכאן משמע דשייך היתר דקליפה אפי' כשאפשר לברור האוכל מתוך הפסולת, וע""ע בביה""ל לקמן (ס""ס שכ""א) דמשמע דמותר דוקא כשא""א בענין אחר, ואפשר דכל אחד הוי היתר בפני עצמה}"	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל על איזה קליפה שייך בו איסור דש?	"ביאר האגלי טל (דש ס""ק ג') דאם דרכו לפרקו קודם שמביאו לביתו יש בו איסור דש, וכ""כ האג""מ (או""ח ח""א סי' קכ""ה)"	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקליפות על בוטנים?	"השבט הלוי (ח""א סי' ע""ט וסי' פ""א) מחמיר מפני שרובן נמכרים קלופים כבר, אבל החוט שני (ח""ב פכ""ד ס""ק א') מקיל מפני שיש הרבה שקולפים אותם בשעת האכילה ולא בטלה דעתייהו"	סימן שיט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנפח הפסולת מגרעינים בשבת?	"בין כשכבר מלל המלילות [הרבה (רמב""ן, מ""ב ס""ק כ""ה)] מבעוד יום בין שמלל מעט בשבת בשינוי (לפי דעת המחבר) מותר לנפח בידו אחת בכל כחו אבל אינו יכול לדבק שתי ידיו כאחת ולנפח, וכ""ש שאינו יכול לנפח ע""י קנון ותמחוי גזירה אטו נפה וכברה שיש בהם חיוב חטאת (מ""ב ס""ק כ""ו - כ""ז)"	סימן שיט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנפח 1) מיד ליד חברתה 2) בפיו?	"1) הטור מקיל, והרמב""ם מחמיר [משום עובדא דחול (ערוה""ש סעי' כ""ו)], ופשטות הגמ' משמע כהרמב""ם, וכן קיי""ל (מ""ב ס""ק כ""ז, שעה""צ ס""ק כ') 2) הערוה""ש (סעי' כ""ו) מקיל, אכן השיג עליו השביתת שבת דמבואר בספר הערוך ובר""ח (ע""ד ע""א) דחייב משום זורה"	סימן שיט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשרות כרשינין להסיר הפסולת?	"איתא במתני' (ק""מ ע""א) דאסור ולפי רוב ראשונים משום בורר [ולפי הרמב""ם אפשר דאסור משום משוה אוכלא או מטרחא באוכלא (שעה""צ ס""ק כ""א)], וה""ה אם יש פסולת ואוכל מעורבין אסור ליתנם במים להפרידם (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ח) [ופי' המחה""ש דמתני' מיירי בפסולת הדבוק בו, והוסיף המג""א דה""ה אפי' בפסולת שאינו דבוק בו], וכתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') דאסור אפי' לאלתר שהרי הפסולת והאוכל נבררין בבת אחת {וש""מ דהמים לא נחשב כבורר בכלי, ודלא כחוט שני, ויש לדחות דהוי ככלי שאינו מיוחד לבורר ואינו חייב עליו}, ומכאן מבואר דאין עליו היתר דקליפה וביאר האז נדברו (ח""ג סי' י') דאינו דומה לקליפה שהוא עליו תמיד ודרך אכילתו הוא משא""כ עפר הדבוק לפרי, וכ""כ האיל משולש (פט""ו הע' י""ג) בשם החזו""א דאסור לרחוץ פירות מעפר שעליהם אפי' סמוך לאכילה. וע""ע באג""מ (או""ח ח""א סי' קכ""ה) דמקיל סמוך לאכילה משום קליפה וצ""ל דהמשנה מיירי כשאינו סמוך לאכילה (ודלא כהפמ""ג), ועוד מציע האג""מ דשאני רחיצת פירות דהוי דרך אכילה וכמ""ש שמותר לרחוץ קערות (שבת קי""ח ע""א) אבל מסיים על זה צ""ע לדינא, אולם החולקים סוברים דקערות שאני דכיון שיכול להשתמש בהם עוד פעם נמצא שאין זה מעשה ברירה אלא מעשה ניקוי משא""כ פירות שאוכלים אותם פעם אחת הוי מעשה ברירה (חוט שני ח""ב פכ""ה ס""ק ג'), וכן מבואר ממפלה בגדיו מכינים דאינו אסור משום בורר דהוי מעשה ניקוי {ולמעשה נראה להחמיר שלא לרחוץ פירות אפי' סמוך לאכילה, ואם נפל הפרי על הארץ ונתלכלך צ""ע מהו העצה לנקותה}"	סימן שיט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשוף הפרי כדי להסיר הפסולת?	"דינו כמו שורין דאיתא במתני' דאסור ולפי הפמ""ג היינו אפי' לאלתר ולפי האג""מ מותר לאלתר"	סימן שיט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הוא איסור דאורייתא או איסור דרבנן?	"רש""י כתב דהו""ל בורר, והטור ושו""ע כתבו דהו""ל כבורר, הפמ""ג (מש""ז ס""ק ה') מסתפק אם הוא חיוב חטאת, והביה""ל (ד""ה דהו""ל) רצה לדייק מגמ' ביצה (י""ד ע""ב) דב""ה אומרים בורר כדרכו ור""ג אומר אף מדיח ושולה, וכי היכי דב""ה מיירי בבורר גמור ה""ה ר""ג שמוסיף מדיח ושולה דהוי בורר גמור, וכן משמע בירושלמי ביצה דהוא איסור דאורייתא"	סימן שיט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן הכרשינים בתוך כברה?	"איתא במתני' שמותר כיון שאינו מכוין לברור את הפסולת, ומדויק ברש""י דאינו פס""ר (מ""ב ס""ק ל', ביה""ל ד""ה אע""פ)"	סימן שיט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרחוץ פירות להסיר החומרי ריסוס שאין בהם ממשות?	"כן (חוט שני ח""ב פכ""ה ס""ק ו' וס""ק י""ג בשם החזו""א, שש""כ פ""ג הע' נ""ב, שבט הלוי ח""א סי' נ""ב) [פשוט דמותר אם רוב בני אדם אינם מקפידין בו, ואפי' אם רוב מקפידין הרבה מקילין מפני שאינו ניכר הפסולת]"	סימן שיט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמרים במשמרת בשבת?	"אסור לתלות משמרת בשבת (ביה""ל ד""ה אפילו), ואפי' אם תלויה מבעוד יום אסור ליתן שמרים בתוכו [מפני שממילא משמר השמרים ויפלו היין ממנו] אבל אם השמרים עליו מבעוד יום מותר לערות מים לתוכו [וכן מותר ליתן השמרים מבעוד יום והיין זב ממנו בשבת (או""ז, ביה""ל ד""ה ליתן)]"	סימן שיט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום שהוא בורר 1) היין מתוך השמרים 2) המים שמתערב עם השמרים ויין מתוך השמרים?	"1) המנורה הטהורה פי' דהוי אוכל מתוך הפסולת ודוקא לאלתר {דאינו נחשב בורר בכלי דהרי א""צ המשמרת לברור היין מתוך השמרים, וכמ""ש במ""ב (ס""ק ל""ג) דיכול ליתן מים על השמרים שנשארו בחבית וקולטין המים טעם היין}, והשלחן שלמה (ס""ק כ""ב - כ""ד) פי' דמיירי כשאינו מוסיף לכמות המים והוי רק טעם בעלמא ולא ממשא [ולפי""ז יהא מותר אפי' לאחר זמן] {ונראה להביא ראיה מערוה""ש (סעי' ל""ז) דהביא גר""ז דמותר ליתן מים על השמרים שיקלוטו טעם היין דוקא בו ביום דאסור לטרוח לצורך מחר, וש""מ דאין בו איסור בורר כלל} 2) תי' הלבוש כיון שהיה צלולים מתחילה ועכשיו הוא צלולים אין בו איסור בורר (מ""ב ס""ק ל""ג) [ולפיכך מותר להשתמש בברזא אע""פ שהמים מתערב עם העפר שנתקבץ בראש הברזא]"	סימן שיט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור משמרת?	"רבה אמר דהוי בורר דנוטל האוכל ומניח הפסולת, ורבי זירא אמר מרקד דהפסולת למעלה והאוכל מלמטה, ורש""י פי' דלרבה יכול להתרות לו על בורר או מרקד אבל לר' זירא דוקא מרקד, והרמב""ם כתב דהוי תולדה דבורר או מרקד, וביאר הב""י דהרמב""ם פסק כרבה וכפי' רש""י דיכול להתרותו משום בורר או מרקד, אבל הביה""ל (ד""ה משמרת) בי' דהרמב""ם חולק על רש""י וס""ל דלרבה רק חייב משום בורר ולא משום מרקד [דבמרקד הוא מנענע האוכל והפסולת ביחד משא""כ במשמר ובבורר רק נוטל אחד מהם, ובזה מיושב למה אינו חייב בכל מרקד אף משום בורר] אלא דהרמב""ם היה מסתפק אם הלכתא כרבה או כר' זירא, וכן מבואר בירושלמי דלרבה רק חייב משום בורר ולא משום מרקד"	סימן שיט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן קפה על פילטער ולערות מים עליו (מצד בורר)?	"{נראה דמותר דדוקא בשמרים אסור ליתן על המשמרת מפני שמתחיל לשמור מיד משא""כ קפה יבש ואח""כ כשמערה המים עליו מותר כמו במשמרת}"	סימן שיט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בצלולים 2) עכורים קצת 3) עכורים הרבה?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-e66c5b8a226b658ccf9fb5bb60690ef833999766.jpg"">"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בו קצת 1) קסמין דקין 2) קמחין?	"1) הרמ""א הביא מסמ""ג דאפ""ה מקרי צלולים מפני שרוב בני אדם שותים אותם 2) המג""א (ס""ק י') הביא מספר תניא דדינו כמו קסמין דקין ומותר לסננו, והשיגו עליו הרבה אחרונים (תוספת שבת, מחה""ש, לבושי שרד, רע""א) דיש כאן טעות סופר וצ""ל דמותר דוקא בסודרין ולא במשמרת דהוי עכורים קצת, אבל הביה""ל (ד""ה קיסמין) מיישבו דכי היכי דקסמין דקין ראוין לשתיה לרוב בני אדם כך קצת קמחין, וכן מפורש בכל בו, וכן מבואר בר""ן בדעת רש""י דפי' הר""ן דמתני' קאי בצלולין ורש""י שם כתב דמשמר היין מקמחין, וכן פסק המ""ב (ס""ק ל""ה) להקל"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מותר לסנן מים במשמרת ולא בסודרין?	"הטור כתב שיש איסור ליבון בסודרין ולא במשמרת, וביאר הב""י משום שרייתו זהו כיבוסו, ותמה עליו המג""א (ס""ק י""א) הרי במשמרת נמי שייך שרייתו זהו כיבוסו, ותי' התוספת שבת דאם אינו מכוין לכיבוס אינו אסור ולפיכך משמרת דעשויה לכך לא אכפת ליה בליבונה משא""כ סודרין {וכן ראינו בשו""ע לעיל (סי' ש""ב סעי' ה') דמותר לשפשף בחלוק לרככו כל זמן שאינו מכוין לצחצחו אע""פ שהוא ממילא מצחצחו}, והמג""א חולק על הב""י וביאר הטור דלעולם ליכא חשש שרייתו זהו כיבוסו דס""ל כהראשונים דכשאין עליו דבר לכלוך לא הוי כיבוס, אלא יש חשש שמא יסחוט ועל זה אמרינן דיש חשש דוקא בסודרין דאינו מיוחד לכך משא""כ משמרת דמיוחד לכך ליכא חשש, וביין ליכא חשש שמא יסחוט דאינו יכול לנקותו מריחו וחזותו [ואם הוא סוחט היין ממש יש בזה מח' בין ר""ת ור""י (כתובות ו' ע""א) אם יש איסור ליבון (מ""ב ס""ק ל""ט, שעה""צ ס""ק ל' - ל""א)] (מ""ב ס""ק ל""ז וס""ק ל""ט), ולפי הראשונים דס""ל דאמרינן שרייתו זהו כיבוסו אפי' כשאין בו לכלוך דחק רע""א דצ""ל דזעירי דאמר דמותר לסנן מים במשמרת ס""ל דלא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו ואנן לא קיי""ל כוותיה בזה, אמנם להלכה פסק הביה""ל (ד""ה משום) דיש להקל לסנן מים במשמרת אע""פ שאנן מחמירים בשרייתו זהו כיבוסו אפי' כשאין עליו לכלוך די""ל כמ""ש התוספת שבת דאם אינו מכוין לליבון מותר במשמרת [אבל לא בסודרין שאינו מיוחד לכך דאז מכוין לליבון], ויש עוד שיטת הרמב""ם דס""ל דאפי' סודרין מותר במים כשאינו מכוין לליבון [והגר""א הביא המגיד משנה דכשאינו מכוין אינו מלאכה כלל] אבל עדיין יש חשש שמא יסחוט ולפיכך צ""ל מיוחד לכך, וגם משמע דאם אינו מיוחד לכך אסור אפי' ביין דחיישינן שמא יסחוט, ולא קיי""ל כהרמב""ם (ביה""ל ד""ה ואפילו)"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליטול את ידיו נטילת ידים אם מים ישפכו 1) על ספוג בכיור 2) על sleeve?	"1) לכאורה יהא מותר דאינו מכוין והוא מיוחד לכך, אבל יש לעיין דשמא זהו דוקא בצירוף היכא דאין בו לכלוך אבל ספוג יש בו לכלוך 2) אע""פ שאינו מכוין מ""מ אינו מיוחד לכך וא""כ יש מקום להחמיר, אבל באופן שאינו פס""ר בודאי מותר"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין לבן?	"הט""ז (לקמן סי' ש""כ ס""ק י""ב) ס""ל דהוי כמו מים (וכ""כ הערוה""ש סעי' כ""ט) [וקאי אליבא דראשונים דס""ל דליכא ליבון כשסוחט שאר משקין חוץ ממים, וכתב הר""ן דה""ה בכל יין, ועל זה כתב הט""ז דוקא ביין לבן יש איסור סחיטה משום ליבון, וממילא ה""ה דאסור משום שרייתו זה כיבוסו], והא""ר חולק עליו (מ""ב ס""ק ל""ח) דס""ל דאסור לסחוט כל משקין והכא הכל מותר דהוי רק שרייה, והשעה""צ (ס""ק כ""ט) הביא ראיה להא""ר משיטת היראים"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין מגתו?	"מבואר בגמ' דאע""פ שיש בו שמרים דינו כצלולים [ולפי רוב ראשונים מותר אפי' במשמרת, ולפי הרמב""ם מותר בסודרין לבד (רע""א, מ""ב ס""ק מ""ד)], וביאר רש""י דאין אדם מקפיד בה, והרמב""ם ביאר מפני שכל זמן שהוא תוסס עדיין לא נפרשו השמרים מן היין יפה יפה וכל היין כגוף אחד (ביה""ל ד""ה ויין) {והמ""ב (ס""ק מ""ג) נקט כטעמו של רש""י אע""פ שלשון המחבר משמע כהרמב""ם}"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במשקה שקדים כתושים 2) בחומץ?	"1) כתב המג""א (ס""ק י""ב) דדינו כצלולים כיון שרוב בני אדם שותים אותה (מ""ב ס""ק ל""ד) 2) כתב הט""ז (ס""ק י') דדינו כיין מגתו ומותר, אבל אם הוא עב הרבה וא""א לשתותו בלא סינון הוי כמו עכורים לגמרי ואסור משום בורר, והוסיף הביה""ל (ד""ה ויין) דאם יש בו תולעים אסור לסננו אפי' בחול [דאם לא מסננו מותר מפני שהתולעים לא פירשו אבל אם מסננו חיישינן שמא יפרשו על המסננת ואח""כ יחזרו לתוך החומץ], וע""ע בשע""ת (ס""ק ט""ו) דמשמע דמותר לסנן חומץ שיש בו תולעים בחול, ובשבת צריך שינוי"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברור איסור מהיתר?	"כתב המג""א לקמן (סי' ת""ק ס""ק י""ב) דמותר לנקר חלב מבשר ביו""ט [אע""פ שהדרך להכינם לימים רבים (גר""ז)] מפני שהוא מין אחד דהאיסור אינו עושהו פסולת, וכן משמע משע""ת (ס""ק ט""ו) דכתב דהאיסור לסנן יתושים מיין הוי משום עובדין דחול ומש""ה מותר ע""י שינוי, אכן השש""כ (פ""ג הע' ע""ט) הביא כמה מחמירים בזה ולפיכך מכריע להחמיר [ועל כן אין להפריד כלים חלבי מבשרי או מצות שלמות משבורות בשביל לחם משנה (כללים בהלכות שבת פ""ב סי' ב' סעי' ד' הע' 64)], והמג""א (לקמן סי' תס""ו ס""ק ח') משמע דלרקד חמץ מקמח בפסח הוי איסור דרבנן."	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיסטניס?	"אע""פ שרוב בני אדם אינם מקפידין אפ""ה אסור משום בורר אם הוא מקפיד ולא אמרינן בטלה דעתו (פמ""ג מש""ז ס""ק ב', ביה""ל ד""ה הואיל), והוא איסור דרבנן (איל משולש פ""ו הע' נ""ז), ודוקא אם מאוס לו אבל אם רק מקפיד עליו אינה נחשבת כפסולת דאמרינן בטלה דעתו (כללים בהלכות שבת פ""א סי' ג' סעי' א' הע' 24)"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לנפח פסולת לצד אחד בכוסו?	"הבאה""ט (ס""ק י') הביא מהלכות קטנות דמותר אם בלאו הכי היה שותהו (ערוה""ש סעי' ל""ב), אכן מבואר מגר""ז בסידורו דמותר בכל אופן לדחות הזבוב לצידי הכוס (כללים בהלכות שבת פ""ב סי' ג' סעי' ג' הע' 93)"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסולת המעורב באוכל דרוב בני אדם אינם מקפידים בה?	"כתב האגלי טל (בורר סעי' ד', מרקד ס""ק ה' אות ב') דאפ""ה אסור דאינו נחשבת כחלק של האוכל משא""כ קיסמין בתוך היין נחשבים כחלק ממנו {ולפי""ז פשוט שיש איסור לסנן אטריות ממרק אע""פ שרוב בני אדם אינם מקפידים דהרי אינו נחשב כחלק מהמרק (ועי' במ""ב דרשו)}, אבל מותר לסנן pulp ממיץ אם רוב בני אדם שותים בה (שש""כ ח""ג פ""ג הע' קנ""ו, אג""מ או""ח ח""ד סי' ע""ד בורר אות ג')"	סימן שיט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו יכול לעשות גומא בסודרין?	"משום שינוי שלא יהא נראה כעובדא דחול (מ""ב ס""ק מ""ו) [ועוד כתב רש""י כדי שלא יבא לידי סחיטה {דכשהוא מסנן בגומא בקל יכול לבא לידי סחיטה כדי למהר הסינון}]"	סימן שיט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה יין קאי?	"מיירי בעכורים קצת, דאילו עכורים הרבה אסור משום בורר ואילו צלולים מותר בלא שינוי דכל זמן שמותר במשמרת מותר בסודרין בלא שינוי (מ""ב ס""ק מ""ה)"	סימן שיט סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך ליזהר שלא יגביה הכפיפה מצרית משולי הכלי כשיעור טפח?	"1) רש""י פי' משום אהל [ואע""פ שהמחיצות עשויות כבר מ""מ בכלי רחב יש בו משום אהל אע""פ שעשויות כבר, והר""ן ס""ל דאינו רחב (ע""פ מג""א ס""ק י""ג)]<br>2) הר""ן פי' משום שינוי שלא יהא כעובדא דחול"	סימן שיט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי נפק""מ בין הטעמים?"	"1) בצלולים, לפי רש""י עדיין יש בו איסור אהל, אבל לפי הר""ן כיון שמותר במשמרת כך מותר בכפיפה מצרית בלא שינוי (מ""ב ס""ק מ""ט)<br>2) אם עשוי מאתמול, לפי רש""י מותר שאינו עושה אהל, ולפי הר""ן אסור דעדיין עובדא דחול (ביה""ל ד""ה ויזהר)<br>3) לגבי סודרין, לפי הר""ן סגי בשינוי שאינו עושה גומא, אבל לפי רש""י בסודרין נמי יהא אסור לעשות אהל טפח, וכ""כ הט""ז (ס""ק י""א, ומובא בביה""ל ד""ה הכפיפה) דאינו מותר אלא אם אינו מכסה את כולה {ועי' מש""כ לעיל (ס""ס שט""ו) דכשמכסה את כולה הוי כאילו יש בו ד' מחיצות ואסור אע""פ שא""צ לאויר שלתחתיו}, והוסיף הב""ח דה""ה דמותר אם אינו כלי רחב [והא דנקט מתני' כפיפה מצרית משום שהוא מילתא דפסיקא ליה דהוי כלי רחב ומכסה את כולה] [אבל הט""ז ס""ל דאסור אפי' כשאינו כלי רחב, ולא קיי""ל כוותיה]"	סימן שיט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איך קיי""ל?"	"השו""ע כתב משום שינוי, אבל כתב הביה""ל (ד""ה הכפיפה) דיש הרבה ראשונים כרש""י וצריך לחוש גם משום אהל"	סימן שיט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאחוז הכפיפה מצרית בידו ולערות ביד שני?	"כתב הט""ז (ס""ק י""א) דמותר אם אינו מכסה את כולה דאז ליכא משום אהל, ואפשר דמותר אפי' להר""ן דהוי ג""כ שינוי [ובצלולים בודאי מותר דהרי א""צ שינוי] (מ""ב ס""ק מ""ט) {אבל אם הוא מכסה את כולו אסור אע""פ שהוא אוחזו בידו, ש""מ דההיתר דאוחזו בידו אינו היתר כללי אלא הפשט הוא דהוי כעביד וקאי, אבל אם הוא מב' כלים אסור}"	סימן שיט סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להדק קיסמין דקין לפי הכלי שמערין ממנו?	"איתא בגמ' (קל""ט ע""ב) דאסור משום דמיחזי כמשמרת, וביאר הר""ן דאינו משמרת ממש אע""פ שהוא מעכב את הקיסמין וטינופת מ""מ השמרים עוברים בה, והקשה המג""א (ס""ק י""ד) על לשון המחבר ""אין לך מסננת גדולה מזו"" [ובאמת הוא ג""כ לשון רש""י], ותי' המחה""ש דכוונת רש""י הוא דלגבי הקיסמין וטינופת אין לך מסננת גדולה מזו (מ""ב ס""ק נ""ב), והערוה""ש (סעי' ל""ד) פי' דבאמת הוי איסור גמור והא דאמרינן דמיחזי כמשמרת היינו דאינו כלי משמרת אלא מיחזי ככלי משמרת"	סימן שיט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני ליתנה על פי הכלי מערב שבת?	"לא (ר""ן, מ""ב ס""ק נ')"	סימן שיט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין צלולים?	"מותר כי היכי דמשמרת מותרת (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק נ') "	סימן שיט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו מחזק הקיסמין בחזקה על פי הכלי?	"מהראב""ד משמע דאם קיסמין דקין יכולים לעבור שם תו לא מיחזי כמשמרת [וצ""ב דאסור לברור אפי' מקצת פסולת, ופי' ר""י באק דאין זה מקרי בורר בכלי אבל עדיין מקרי בורר וצריך להיות לאלתר, ור""י ריבקין פי' דכיון דהוא עכור קצת ואינו אסור אלא משום עובדא דחול כשאינו מעכב כל הקיסמין לא מיחזי כמשמרת ואינו עובדא דחול], אבל מסתימת הטור משמע דאסור בכל אופן (ביה""ל ד""ה בחזקה)"	סימן שיט סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לערות מכלי אל כלי אם יש פסולת בתוכו?	"מבואר בגמ' ברב פפא דמותר לערות כל זמן שלא הגיע למקום התערובות הפסולת בתוך המשקה אבל כל זמן שהפסולת אינו ניכר לאו בורר הוא (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק נ""ד)"	סימן שיט סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשהגיע למקום הפסולת?	"בתחילה כתב המג""א (ס""ק ט""ו) דאסור בכל גווני משום בורר בכלי [וכן חושש החיי""א, דלא כהרבה אחרונים (שעה""צ ס""ק מ""ד)], אבל בסוף הביא המג""א ראיה מהרי""ף שאינו נחשב כבורר בכלי [אלא אם נותן קיסמין על פי הכלי] ולפיכך מותר כשבורר אוכל מתוך הפסולת לאכול לאלתר, ולכן אסור לערות השומן ממנו דזהו פסולת מתוך אוכל [ובסוף הביא צד דלא מקרי תערובות כלל], ומ""מ אם שופך גם מקצת הרוטב עם השומן מותר דהוי אוכל מאוכל (מ""ב ס""ק נ""ה), וה""ה אם מניח שומן קצת עם הרוטב (ערוה""ש סעי' ל""ו) {ומסתימת לשונם משמע דסגי בקצת רוטב או שומן שעי""ז אינו דרך ברירה, אבל החזו""א ס""ל דצריך להיות שהרוטב או שומן הולכת על פני כולה}"	סימן שיט סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אוחז כלי בידו ושופך פסולת ממנו, האם זה מקרי פסולת מאוכל או דלמא אוכל מפסולת?	"ידוע שיטת הגר""ז בסידורו דס""ל דנוטל מה שנשאר בידו ולפיכך מתיר לשפוך זבוב מכוסו שהרי כוסו נשאר בידו, אבל מבואר ממג""א (ס""ק ט""ו) ומ""ב (ס""ק נ""ה) דמקרי נטילת פסולת מאוכל, וכן הוכיח התהל""ד (ס""ק כ""א) מסחיטת בוסר (לקמן סי' ש""כ סעי' ה') דבורר מה שנשפך ממה שנשאר בידו [והקשה התהל""ד דהרי הגר""ז הביא המג""א דמותר לערות הניצוצות דהוי בורר אוכל מתוך פסולת, וצ""ע (כללים בהל' שבת פ""ב סי' ג' סעי' ג' הע' 93)] [ועוד צ""ע ממ""ב (הקדמה לסי' זה) דכתב דבורר ע""י כברה הוי אוכל מתוך פסולת, ותי' ר""י באק דלעולם אזלינן בתר הדבר שזז אבל אם שניהם זזים אזלינן בתר הדבר שנשאר בידו, והקשה ר""י ריבקין מביה""ל (סעי' א' ד""ה ובורר) דכתב בנפה וכברה דבורר מה שנוטל ואינו בורר מה שנשאר במקומו, ויש לדחות דמיירי בציור שהוא שופך לתוך הנפה וכברה וא""צ להזיזה ולפיכך רק האוכל מזיזה דרך הנקבים והפסולת שנשאר במקומו אינו נוטל, אכן המ""ב לקמן (סי' תק""ו ס""ק י""ב) הביא פמ""ג דמשמע דאזלינן בתר מה שנשאר בידו, ואולי יש לדחות דהתם מיירי לאחר זמן ומחמיר כהשיטות דבורר אסור ביו""ט לאחר זמן]"	סימן שיט סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו בורר כל הפסולת מתוך האוכל?	"מבואר בירושלמי דאינו איסור דאורייתא, מ""מ כתב הערוה""ש (סעי' ד') דאסור מדרבנן, וכן מבואר בפמ""ג (א""א ס""ס ש""מ) [אכן, הט""ז (ע""פ הפמ""ג מש""ז ס""ק י""ג) ס""ל דזהו ההיתר לשפוך עד הניצוצות דהרי הוא משאיר פסולת בתוכו, אבל אנן קיי""ל כפירושו של המג""א דמותר מפני שאינו עושה ברירה כלל (כללים בהלכות שבת נספחים סי' א')]"	סימן שיט סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן ביצה לסננת של חרדל, אם כוונתו 1) לגוון החרדל 2) לאכול הביצה?	"1) אם כוונתו לגוון את החרדל ע""י החלמון מותר [לפי הטור מפני שאינו אלא לתקן מראה החרדל [וביאר המחה""ש דהוי כמו פסולת מפסולת דאינו אוכל שניהם ומה שהוא צריך לגוון אין זה חשיבות כ""כ], לפי הרמב""ם מפני שטבע ביצים לזכך דברים עכורים (מג""א ס""ק ט""ז)], וחידש הערוה""ש (סעי' ל""ח) דאפ""ה אסור להפרידו בידים ממש 2) אם כוונתו כדי שיאכל את החלמון ולא החלבון כתב הב""ח דאסור דהרי הוא בורר בכלי אוכל מפסולת, אבל המג""א (ס""ק ט""ז, ע""פ המחה""ש) ס""ל דהוי מין אחד ומותר, והכריע המ""ב (ס""ק נ""ח) להחמיר "	סימן שיט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לברר את החלמון מחלבון?	"יכון ליטול החלמון בידו לאלתר, וה""ה שמותר לערות מקליפה לקליפה ואע""פ שהחיי""א ס""ל דזה בורר בכלי מ""מ קיי""ל כרוב האחרונים דאין זה בורר בכלי ובפרט דלפי המג""א ביצה הוי מין אחד (מ""ב ס""ק נ""ח, שעה""צ ס""ק מ""ד וס""ק מ""ט) {ונראה דכוונתו בלערות מקליפה לקליפה היינו לערות החלמון דאילו מערה החלבון הרי ס""ל להמ""ב דזה מקרי בורר פסולת מאוכל}"	סימן שיט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסנן החרדל במסננת?	"זה ודאי אסור ומיירי כשסננו מערב שבת (ב""ח, מ""ב ס""ק נ""ז), וכתבו תוס' (שבת קל""ד ע""א) דכיון דראוי לאכילה ע""י הדחק אינו אסור אלא מדרבנן, ודלא כהב""ח דכתב דיש בו חיוב חטאת (מ""ב ס""ק נ""ז, שעה""צ ס""ק מ""ה)"	סימן שיט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לברור משחק אבנים אדום ממשחק אבנים כחול?	"{נראה דזה בורר ממש ואינו דומה לביצה דאמרינן דלגוון הוא צורך דכתב הטור דבעצם הביצה הוא אוכל אבל כאן אינו משמש בה לאוכלה אלא הכל הולך לאיבוד [דאע""פ שהוא אוכל החלמון ע""י אכילת החרדל מ""מ אינו משמש בה לאוכלה אלא לצבוע] וא""כ הוי פסולת מפסולת (וכמ""ש הביה""ל לעיל סעי' ג' ד""ה היו), משא""כ במשחק כל החילוק בין המשחקים הוא הגוון וא""כ פשוט דהוי בורר}"	סימן שיט סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשתות ע""י מפה מים שיש בהם תולעים?"	"כתב הרא""ש דמותר מפני שהוא בשעת שתיה ואין זה מעין מלאכה {ונראה דהיינו דוקא כשהוא הולך ישר לתוך פיו, והביה""ל לעיל (סעי' ד' ד""ה הבורר) הביא ראיה מכאן דהרא""ש ס""ל כמהריט""ץ דאפי' סמוך לאכילה ממש אסור}, וכתב הב""י דפשוט דאם הוא צלולים מותר בכל אופן וכמ""ש לעיל (סעי' י')"	סימן שיט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור משום מלבן על הבגד 1) משום שרייתו זהו כיבוסו 2) משום חשש שמא יסחוט?	"1) תי' הב""י דהרא""ש ס""ל דאם אין בו לכלוך ליכא משום שרייתו זהו כיבוסו, וכתב המג""א (ס""ק י""ז) לפי""ז לפי המחמירים בבגד שאין בו לכלוך ה""נ יהא אסור, אבל הא""ר כתב דמותר לכו""ע כיון שהוא דבר מועט [וצ""ב דאפי' בדבר מועט שייך שרייתו זהו כיבוסו (שעה""צ ס""ק נ""ב)], אולם יש עוד סברא להקל דאינו מכוין לכביסה וכמ""ש לעיל (סעי' י') בתוספת שבת דמותר ליתן מים במשמרת, וכן הגר""א בדעת הרמב""ם אפי' בסודרין כיון שאינו מכוין לכביסה אינו מלאכה וכמ""ש המגיד משנה לגבי צירוף כלי, והכריע המ""ב (ס""ק נ""ט, שעה""צ ס""ק נ""ב) להקל בשעת הדחק כיון שאין בו לכלוך בצירוף דבר מועט ואינו מכוין לכביסה, ועוד כתב הערוה""ש (סעי' ל""ג) דזה מקרי דרך לכלוך דיש לכלוך שמתדבק על צד השני מהמפה [ולפיכך יש מתירין בבגד על ראש הברזא (כללים בהלכות שבת פ""ב סי' ב' סעי' ד' הע' 71)] 2) תי' הב""י דמיירי בדבר מועט ומש""ה לא חיישינן שמא יסחוט [ועוד תי' דהוי כסחוט ועומד דמי {וצ""ב}], אבל לא ישתה דרך בית יד שלו דבזה חיישינן שמא יצטער בלבישתו ויבא לידי סחיטה (מ""ב ס""ק ס')"	סימן שיט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין ושאר משקים?	"מותר לכו""ע דאין בו משום ליבון (מ""ב ס""ק נ""ט)"	סימן שיט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נפל זבוב לכוסו?	"כתב הט""ז (ס""ק י""ג) דיקח מן המשקה קצת עמהם (מ""ב ס""ק ס""א) [כפשוטו סגי במעט משקה, אבל לפי החזו""א צריך להקף הזבוב במשקה], והביה""ל (ד""ה אלא) הביא ממהריט""ץ ובית מאיר דאין שייך ברירה בדבר יבש בדבר לח, אבל מסיים דקשה מאד להקל בזה כי כמעט כל האחרונים העתיקו דברי הט""ז להלכה, ובפרט דהוא מילתא דאורייתא"	סימן שיט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לשתות משקה שיש בו ירקות ע""י straw?"	"הוי כמו שתייה ע""י מפה סמוך לפיו ומותר (כללים בהל' שבת פ""ב סי' ג' סעי' ב' הע' 84)"	סימן שיט סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לחבץ?	"איתא בגמ' (שבת צ""ה ע""א) דאסור משום בורר, ופי' רש""י שהוא נותן קיבה לתוך החלב ומפריש הקום מן החלב א""נ שהוא מסנן מחלב בכלי גמי (מג""א ס""ק י""ח), וגם אסור להוציא החמאה מן החלב (ציונים בשו""ע, ביה""ל ד""ה המחבץ), וגם אסור להעמידו במקום חם כדי שתעשה גבינה [וכגון שישתה אותה בשבת ולא במוצש""ק דאל""ה אסור משום הכנה לחול, אבל פשוט דמיירי כשאינו ראוי לשתיה אם לא יעמידה (מ""ב עו""ה)] (חיי""א, מ""ב ס""ק ס""ג), ואסור אפי' ע""י עכו""ם (מ""ב ס""ק ס""ב)"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי להפריד השומן שעל פני החלב?	"כתב המ""ב (ס""ק ס""ב) בשם המג""א לקמן (סי' תק""י) דאם מפרידו בצמצום ע""י כף הוי בורר בכלי ואסור אפי' לאלתר אלא צריך להפרידו באמצע מקום השומן או באמצע מקום החלב, ואז מותר אפי' לאחר זמן [דלא כחיי""א] (שעה""צ ס""ק נ""ט), ואם הוא לצורך מחר אסור מפני שהוא מכין משבת לחול, ואם יש בו חשש הפסד מותר ע""י עכו""ם דהוי שבות דשבות במקום הפסד {וצ""ב מאי שנא מכלי שמלאכתו להיתר דמותר לטלטלה מחמה לצל ולא אמרינן דהוא מכין לצורך חול, ועוד קשה ממ""ב לקמן (סי' שכ""א ס""ק כ""א) דבמקום הפסד מקיל הנוב""י להדיח הבשר ע""י ישראל, ותי' השש""כ (פכ""ח הע' רט""ז) דשאני הכא דהוא מתקן גוף החלב משא""כ בשאר הציורים הוא רק מונע הפסד, ולענ""ד י""ל דהכא גרע טפי דהיה אפשר מאתמול וכמ""ש בקיסם לחצות בו שיניו (שו""ע לקמן סי' שכ""ב סעי' ד')}"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו האיסור לעשות גבינה ע""י הקום?"	"כיון שהוא מקבץ חלק אל חלק חייב משום בונה (רמב""ם, מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק ס""ג)"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לחבץ השומשמין ואגוזים בתוך הדבש?	"כתב הרמב""ם (ושו""ע) דאסור משום בורר, והשיג עליו המג""א (ס""ק י""ט) דמתוספתא מבואר דאסור משום לש [ואפשר דהרמב""ם נקט טעמא לנפשיה], וכתב המ""ב (ס""ק ס""ד) דנפק""מ ביניהם יהיה אם מותר לאלתר"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחבץ מעשה קדירה?	"איתא בתוספתא (מובא במג""א ס""ק י""ט) דמותר, וביאר המ""ב (ס""ק ס""ו) דמיירי כשהוא בורר בכף מאכל עבה מן הרוטב ומותר מפני שהוא דרך אכילה, אבל חיבוץ חלב ממש אסור אפי' לאלתר דזהו דרך ברירה [ודלא כמנחת ביכורים (על התוספתא) דרצה להתיר זה לאלתר (שעה""צ ס""ק ס""א)]"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בירר ע""י כף?"	"כאן כתב המ""ב (ס""ק ס""ו) דהוי כיד, אבל המ""ב לעיל (ס""ק נ""ה וס""ק ס""ב) מבואר דהוי כבורר בכלי, וביאר האג""מ (או""ח ח""א סי' קכ""ד) דאם הוא עוזר במעשה ברירה הוי ברירה בכלי אבל אם הוא כיד אריכתא או הוא דבר נוזלי ונתפס בקלות ע""י כף הוי כידו, והוסיף החוט שני (פכ""ה ס""ק ב') דאפי' חיתוך בסכין אינו נחשב כבורר בכלי דהסכין רק עושה פעולת החיתוך אבל העצם ברירה נעשה אח""כ ע""י ההפרדה ולא בכלי {אולם נראה דמקלף המיוחד לכך אסור מפני שהכלי עושה גם המעשה הפרדה}"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן שמרים במשקה כדי להעמידם?	"כתב המג""א (ס""ק י""ד) דהוי תולדה דבורר דהוי דומיא דמחבץ (מ""ב ס""ק ס""ו) [והערוה""ש (סעי' מ') אינו יודע מה זה]"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלות משמרת בשבת?	"הרמב""ם משמע דאסור בכל גווני שמא יבא לשמור, והשיג עליו המג""א (ס""ק י""ט) דמגמ' ופוסקים משמע דאינו אסור, אכן כתב הערוה""ש (סעי' מ""א) דמגמ' מבואר דאסור לתלות משמרת משום עובדא דחול"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לרקק והרוח יפזר הרוק?	"מבבלי (שבת ע""ג ע""ב) מבואר דזורה הוי איסור ברירה, אבל הירושלמי כתב דאם מפזר רוקו ברוח חייב משום זורה, וכן פסק הרמ""א, והשיג עליו רע""א בשם המהריק""ש דאין חוששין לזה כשאינו מכוין לכך, וכ""ש שאינו דרך זורה (מ""ב ס""ק ס""ז), ועוד כתב רע""א בתשובות (סי' כ') דאפי' אם רוצה להחמיר כהרמ""א היינו דוקא ברוק דבא מאדם דהוי גידולי קרקע אבל מים בעלמא דאינו גידולי קרקע ליכא איסור זורה אלא מדרבנן וכמו שאין איסור דישה מדאורייתא אלא בגידולי קרקע לפי הרבנן (וכ""כ הבית מאיר), ועוד כתב רע""א דהוי פס""ר דלנ""ל, והביה""ל מסיים בספר אלפי מנשה דביאר כוונת הירושלמי דחייב משום העברה ד' אמות ברה""ר, והוא נכון, וכן מצדד הערוה""ש (סעי' מ""ב) דצ""ל דחייב משום זורק והיינו העברת ד' אמות {לסיכום, בגידולי קרקע לפי הרמ""א יש בו איסור דאורייתא ולפיכך אסור אפי' כשאינו מכוין אבל לפי רע""א יש להקיל כל זמן שאינו מכוין, וכשאינו גידולי קרקע כשהוא מכוין לפזר לפי הרמ""א יש בו איסור דרבנן אבל לפי רע""א מסתבר דמותר כמו שהקיל כשאינו מכוין, ולכו""ע מותר כשאינו גידולי קרקע וגם אינו מכוין לפזר, והספר כללים בהלכות שבת מקיל כשאינו גידולי קרקע או כשאינו מכוין לפזר, ונראה דזהו ע""פ רע""א ולא ע""פ הרמ""א}"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש זורה אחר זורה?	"התוספת שבת מקיל, אבל מבואר ממג""א (לקמן סי' תמ""ו ס""ק ב') דאוסר לזרות החמץ לרוח ביו""ט דחולק על התוספת שבת, והמ""ב (סי' תמ""ו ס""ק ו') פסק כרז""ה דמקיל לפזר החמץ לרוח, והשעה""צ (שם ס""ק ז') מציין להביה""ל, ואפשר לדחות דהמ""ב אינו מקיל אלא כדי שלא יעבור על ב""י [דס""ל דאינו אלא איסור דרבנן דהגר""ז ס""ל דכל פיזור הוי רק איסור דרבנן, ועוד בחמץ הוא מלאכה שאצל""ג] (כללים בהלכות שבת מלאכת זורה פ""א סעי' ה')"	סימן שיט סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר 1) לזרוק confetti לרוח 2) לנער ברוח מפה שיש עליו פירורים 3) לנפח אבק המונח על הספר 4) להוסיף מים ל-humidifier (שאין בו חשש בישול) 5) לזלף air spray ע""י רוח?"	"1) אסור מפני שהוא גידולי קרקע ומכוין לפזר 2) יש להחמיר דיש זורה אחר זורה, וה""נ הוא גידולי קרקע ומכוין לפזרם ברוח {ודוקא אם רוח מנשבת} 3) יש להקל דאינו מכוין לפזרו אלא להסיר האבק [ואינו בורר דזהו דרך ניקוי] 4) יש להקל דאינו גידולי קרקע אע""פ שהוא מכוין לפזרו 5) יש להקל דאינו גידולי קרקע אע""פ שהוא מכוין לפזרו (כללים בהלכות שבת מלאכת זורה)"	סימן שיט סעיף יז		
